ב-2017 השתתפתי במקרה בסדנת אינטואיציה, שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית מנטור עסקי אמריקאי. נרשמתי לסדנה הזו ערב לפני, מתוך רצון למנף את האינטואיציות הטובות שלי כדי להביא עוד עבודה ולדייק את הלקוחות למשרד האדריכלות שלי. הסדנה היתה מאוד מעניינת ובנוייה בדיוק כמו שאני אוהבת – מאוד רציונלית ודידקטית, עם המון דיבורי מדע, עם עובדות ורשימות של מה לעשות ואיך, מתודולוגיות וטכניקות, איך לתקף ומה לעשות אם לא הצלחתי – אבל היתה למעשה סדנת תיקשור, שמטרתה היתה ללמד אותי ואת שאר המשתתפים איך ליצור קשר עם עולמות אחרים ולשאוב משם אינפורמציה שאין לי דרך להגיע אליה באמצעות חושי הרגילים או הידע העומד לרשותי.

​

במהלך סדנת האינטואיציה הזו ואחריה קרו לי הרבה צירופי מקרים שלא היתה לי דרך רציונלית להסביר. מרוב בהלה מהמרחב החדש שנגלה לי והיכולות המגיעות איתו, פצחתי בבולמוס לימודים. למדתי כל תורה רוחנית, שיטת טיפול, תיאוריה תודעתית וטכניקה מיסטית שנתקלתי בה וקראה לי. אספתי לעצמי שלל פרקטיקות שחיזקו את היכולת שלי להתחבר למרחבים תודעתיים אחרים מהרגילים ולהשתמש בכל מה שהם מאפשרים לי בחיי היומיום.

​

כשאנשים מדמיינים מכשפה הם רואים דמות אישה זקנה עם אף ארוך ועקום, לבושה בגדים שחורים ומצנפת מחודדת. תמיד יש איזה מטאטא, קלחת וחתול, שחור. התודעה האנושית מקפלת בתוכה זכרונות קולקטיבים של נשים מרפאות, שמדברות עם החיות, הטבע והעולם ויחד עם זאת מטילות קללות, רוקחות שיקויים מבעבעים ורעילים, שוחרות רע. אבל המכשפות הן תמיד חלק מהעולם הזה, נמצאות פה, משתמשות בחומר, בוחשות בקדירת החיים, מפתות בלחשיהן עולמות אחרים ומתעלות מהם אנרגיות. השליטה של המכשפות היא תמיד באלמנטים פיזיים – אדמה, אוויר, מים, אש – והן קושרות אותן במילים ובתהליכים כימיים, כמו בישול וערבוב ורקיחה, כדי להביא לתוצאה אחרת, להתגלמות פיזית אחרת בעולם הזה.

​

ואני מקשרת בין כל העולמות. אני לא רוצה להיות פיה או מלאך – יצור מעולם אחר שבא לבקר פה וחוזר לעולמו – אני רוצה להיות מכשפה, כזו שחיה פה, בעולם הפיזי, מקשרת בין העולמות, מתעלת אנרגיות ממרחבים אחרים, מתמירה אותן, משנה סדרי עולם, מכשפת כישופים ועושה קסמים.

​

כל בוקר אני מתקרקעת ושולחת שורשים אל בטן האדמה, שואבת ממנה את אנרגיית העולם המזינה. במשך היום אני מתכננת בניינים שגם הם מתחפרים ומתבססים בעומק הקרקע, נאחזים בה וממשיכים לצמוח למעלה. כמו סבתותי ואימותי הקדומות אני גם בוחשת בסירים ומעניקה את אהבתי באמצעות האוכל שאני מכינה, מכניסה כוונה ומשמעות לכל לישה וכל בחישה, מזמנת זימונים ומרימה הגנות. ובערב אני מודטת, מתחברת למרחב האנרגטי הקולקטיבי, מקשיבה לבטן שלי ומזיזה אנרגיות בהתאם לבקשות, מלמדת, מרפאה, מאפשרת. אני מכשפה רציונלית.